שמיני עג חטא העגל כפרה 

ערש"ק פר' ביום השמיני

אדם מגיע לצומת דרכים בה עליו להחליט אם לימין אם לשמאל.בבוחרו בדרך אחת יש והוברר שטעה, על מנת להביא לידי תיקון אמיתי לטעותו עליו לחזור לאותה צומת בה שגה ולבחור בדרך הנכונה.תיקון שגגה מתבצע רק במקור השגגה.  

אומרת התורה ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל.  ויאמר אל-אהרן קח-לך עגל בן-בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה.

משה מצווה על אהרון הכהן לקחת עגל ולהקריבו.רש"י במקום מסביר מדוע נצטווה לקחת עגל, אומר רש"י להודיע שמכפר לו הקב"ה על מעשה העגל שעשה".

בהר סיני כאשר עלה משה לקבל התורה נאמר  וירא העם, כי-בשש משה לרדת מן-ההר; ויקהל העם על-אהרן, ויאמרו אליו קום עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו--כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, לא ידענו מה-היה לו.ויאמר אלהם, אהרן, פרקו נזמי הזהב, אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם; והביאו, אלי.ויתפרקו, כל-העם, את-נזמי הזהב, אשר באזניהם; ויביאו, אל-אהרן.ויקח מידם, ויצר אתו בחרט, ויעשהו, עגל מסכה; ויאמרו--אלה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים.על מעשה עגל זה נתכפר לאהרון ביום השמיני.(מעניין שמסיפור מעשה העגל ועד לפרשתינו לא מוזכר "עגל" כלל).

אומר הזהר "רבי שמעון אמר כלל, כמה דאית עשר כיתרין דמהימנותא לעילא, כך אית עשר כיתרין דחרשי מסאבא לתתא.וכל מה די בארעא מינייהו אחידן בסיטרא דא ומינייהו אחידן בסיטרא אחרא".אומר הזוהר ישנן עשר כתרים, ספירות, למעלה של קדושה כך ישנם עשר למטה של טומאה.כל דבר בארץ יש שיידבק בקדושה ויש שיידבק בטומאה.

ידועים הדברים, חזרה בתשובה ניכרת בהיות האדם במציאות הזהה למציאות בה חטא, ובפעם זו לא ייחטא.

העגל הינו מן הדברים אשר בארץ אשר יש ויידבקו בסיטרא של קדושה ויש וידבקו בסיטרא דטומאה.העגל אשר נוצר ממעשיו של אהרון, הינו העגל אשר נדבק בסיטרא דטומאה.תיקון של התדבקות זו הינה ע"י החזרה אל נקודת האמת, כדברי ר' נתן.

אומר ר' נתן, מציאות חיי האדם הינה בבחינת כח המכריח.כח המכריח הינה מציאות/אירועים אשר בה האדם עומד בפני האפשרות נתינת משמעות של קדושה, או נתינת משמעות של טומאה.

תמיד על האדם לשאוף להגיע ולהיות בפן הקדושה.הדרך להגעה למקום הקדושה, הינה תמיד "למשוך עצמו אל שורשו, אל נקודת האמת, אל מקום שנחצב נשמתו משם".

הצדיק הינו האדם אשר נמשך תמיד אל שורשו, שורש האמת, אדם אשר נותן משמעות של סיטרא דקדושא לכל אשר ייעשה.

ידועים הדברים, ביום הכיפורים בהיכנס כהן גדול אל קודש הקודשים אינו ניכנס בבגדי זהב אלא בבגדי לבן, הקרבן אותו הוא מביא איננו עגל אלא  בזאת יבא אהרן, אל-הקדש: בפר בן-בקר לחטאת, ואיל לעלה.

כניסתו של אהרון אל קודש הקודשים ביום הכיפורים ענינה וכפר בעדו, ובעד ביתו, ענינה כפרה, אין ענינה תשובה.

התשובה, כדברינו הינה ההחזרה אל השורש אל נקודת האמת.

הכפרה הינה בקשת המחילה לאחר תיקון וביאה אל הסיטרא דקדושא, בבקש האדם כפרה, אל לו לבוא ובידיו המזכיר את חטאיו.  

אם-יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.

שבת שלום

דויד לקס אמת